Daf 72b
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הִלְכַת אַחַד עָשָׂר אַחַד עָשָׂר הוּא דְּלָא בָּעֵי שִׁימּוּר הָא לְאַחֲרִינֵי עָבֵיד שִׁימּוּר וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הִלְכוֹת אַחַד עָשָׂר לָא אַחַד עָשָׂר בָּעֵי שִׁימּוּר וְלָא שִׁימּוּר לַעֲשִׂירִי הָוֵי
Rachi (non traduit)
לא איהו בעי שימור. מדאורייתא לשמור י''א כנגדו ולא לאחריני הוי שימור דעשירי לא בעי שימור מדאורייתא הואיל ולא תבא בהן לידי זיבה ומדרבנן מיהא אפילו רואה יום י''א אסורה לשמש ביום שלאחריו כדקתני מתני' ה''ז גרגרן ואמרינן בפרק בא סימן (לעיל נדה דף נד.) גרגרן דתנן אסור:
שימור לאחריני. לעשירי:
Tossefoth (non traduit)
רבי יוחנן אמר הלכה אחד עשר. תימה במאי פליגי ר' יוחנן ור''ל הא רבי אלעזר בן עזריה לא איירי אלא בחשבון הימים שבתוך אחד עשר דשייכא בהו זיבה אבל בשימור אחד עשר לא איירי כלל וכן משמע מדפריך לקמן הני קראי נינהו ואי איהו איירי בהלכתא אחד עשר לישני קרא למנין הימים שהיא זבה והלכתא לשימור אחד עשר ויש לומר דודאי הלכה דקאמר רבי אלעזר בן עזריה לא איירי אלא במנין הימים דשייכי בהו זיבה ורבי יוחנן ור''ל בסברא בעלמא פליגי דרבי יוחנן קאמר כיון דיום שאחר י''א הוא נדות אין י''א צריך ספירה ור''ל סבר דאפילו שימור אינו נעשה לעשירי כיון דאינו ראוי להצטרף לזיבה גדולה דליכא אלא ב' ימים והשתא ניחא דהש''ס פריך שפיר קראי נינהו:
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים אִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בְּרוֹאָה יוֹם אֶחָד (אֲבָל הָרוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים בַּתְּחִילָּה תִּהְיֶה זָבָה) תַּלְמוּד לוֹמַר
Rachi (non traduit)
תלמוד לומר. בפרשה שניה:
ברואה יום אחד. אבל ראתה ג' תהא זבה:
מה אני מקיים ואשה כי תהיה זבה. האמור בפרשה ראשונה שלא הצריכה ספירת נקיים וקרבן:
הָנֵי הֲלָכוֹת נִינְהוּ הָנֵי קְרָאֵי נִינְהוּ דְּתַנְיָא יָכוֹל הָרוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּתְחִילַּת נִדָּה רְצוּפִים תְּהֵא זָבָה
Rachi (non traduit)
יכול הרואה ג' ימים בתחלת נדה רצופים תהא זבה. לספירת ז' נקיים ולקרבן דכתיב (ויקרא ט''ו:
כ''ה) ימים רבים וקמצריך לה ספירה וקרבן:
מַאי הֲלָכָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הִלְכַת אַחַד עָשָׂר רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר הִלְכוֹת אַחַד עָשָׂר
Rachi (non traduit)
הלכות י''א. בשני דברים הוא חלוק:
הלכה י''א. בדבר אחד הוא חלוק משלפניו:
מאי הלכה. דמשמע איום י''א קאמר רבי אלעזר בן עזריה דהוי הלכה למשה מסיני ובעי הש''ס מאי הלכותיו משאר הימים שלפניו:
אִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ אַהָא אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לְרַבִּי עֲקִיבָא אֲפִילּוּ אַתָּה מְרַבֶּה בַּשֶּׁמֶן [בַּשֶּׁמֶן] כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אֶלָּא חֲצִי לוֹג שֶׁמֶן לַתּוֹדָה וּרְבִיעִית יַיִן לַנָּזִיר וְאַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי
Rachi (non traduit)
בשמן בשמן. גבי רבוכה של תודה במנחות בפ' ב' מדות (מנחות דף פט.) דכתיב והקריב על זבח התודה וכתיב תלתא בשמן ותניא אילו נאמר בשמן הייתי אומר כל המנחות ללוג ת''ל בשמן בשמן דחלות ורקיקין הוי ריבוי אחר ריבוי למעט לחצי לוג:
שבין נדה לנדה. בין סוף נדה לתחילת נדה משכלו ימי נדה אינה חוזרת להיות נדה לישב לראייה אחת ששה והוא עד שיכלו י''א יום:
איני שומע לך. ללמד דבר זה מן המקרא שהלכה למשה מסיני על פה הוא:
Tossefoth (non traduit)
אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית יין לנזיר. נראה דהכי שמע מרביה וגרסינהו א''נ ר''ע חלק עליו מכל שלשה אלה כדאמר לקמן גבי אחד עשר יום הלכתא לר' אלעזר בן עזריה קראי לרבי עקיבא והוא הדין נמי דבשלישי פליג אע''ג דלא אשכחן:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עֲשִׂירִי כְּאַחַד עָשָׂר מָה אַחַד עָשָׂר לָא בָּעֵי שִׁימּוּר אַף עֲשִׂירִי לָא בָּעֵי שִׁימּוּר
Rachi (non traduit)
כי''א. לב''ה דאמרי לא בעי שימור:
אִיתְּמַר עֲשִׂירִי רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עֲשִׂירִי כִּתְשִׁיעִי מָה תְּשִׁיעִי בָּעֵי שִׁימּוּר אַף עֲשִׂירִי בָּעֵי שִׁימּוּר
Rachi (non traduit)
בעי שימור. י''א כנגדו אע''ג דאינה ראויה לבא לידי זבה גמורה:
אף עשירי. אם התחילה לראות בו:
כתשיעי. דפשיטא לן ביה דבעי שימור אם ראתה בו דהא ראוי להביאה לידי זבה גמורה:
עשירי. אין לו צרוף לזיבה שאין מצטרף עמו אלא י''א דהוי להו תרי:
אֶלָּא אֵימָא לִבְעוֹל אֶת הַזָּבָה זָבָה סָלְקָא דַעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא לִבְעוֹל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם
לָא בֵּית הִלֵּל הִיא דְּתַנְיָא אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה לְבֵית הִלֵּל וְכִי לָזוֹ אַתֶּם קוֹרִין תַּרְבּוּת רָעָה וַהֲלֹא לֹא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לִבְעוֹל אֶת הַנִּדָּה נִדָּה סָלְקָא דַּעְתָּךְ
מַגָּעָן וּבְעִילָתָן תְּלוּיִין מַאי לַָאו דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא
Rachi (non traduit)
דברי הכל. ואפילו ב''ש וקתני בשני שבתוך י''א מגעה תלוי וקשיא לרב הונא:
תְּנַן טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו וְשִׁמְּשָׁה הֲרֵי זוֹ תַּרְבּוּת רָעָה
מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב דִּשְׁכִיחַ מְטַמְּיָא לֵיהּ בּוֹעֵל דְּלָא שְׁכִיחַ לָא מְטַמְּיָא
וּמַאי שְׁנָא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב דִּמְטַמְּיָא לֵיהּ וּמַאי שְׁנָא בּוֹעֵל דְּלָא מְטַמְּיָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
ומאי שנא משכב ומושב. כיון דאמרת איהי דשכיחי בה דמים גזרו בה רבנן מאי שנא בועל דלא גזרו ביה רבנן שתטמאנו:
אִיהוּ דְּלָא שְׁכִיחִי בֵּיהּ דָּמִים לָא גְּזוּר בֵּיהּ רַבָּנַן אִיהִי דִּשְׁכִיחִי בַּהּ דָּמִים גְּזוּר בַּהּ רַבָּנַן
Rachi (non traduit)
איהו דלא שכיח ביה דמים לא גזרו ביה רבנן. לטמא משכב ומושב כל זמן שלא ראתה לאחר תשמיש:
מַאי שְׁנָא אִיהוּ דְּלָא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּמַאי שְׁנָא אִיהִי דִּמְטַמְּיָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
דלא מטמא משכב ומושב. דיליה ומאי שנא איהי דמטמאה:
מאי שנא איהו. בועל:
Tossefoth (non traduit)
מאי שנא איהו. פי' בקונטרס מאי שנא בועל דלא מטמא משכב ומושב ותימה דהיינו האי דפריך בתר הכי מאי שנא בועל דלא מטמא משכב ומושב וי''ל דמעיקרא פריך משום לתאי דידיה וכי משני דלא שכיח ביה דמים פריך ולטמא משום לתאי דידה ור''י מפרש מ''ש דאיהו רואה ראייה אחת של זוב דתולין משכבות ומושבות שבין ראשונה לשניה ואין מטמא אלא ע''י תלייה אם יראה ואם לא יראה טהורין ומאי שנא איהי דכי רואה תוך י''א יום דמטמאה משכב ומושב ואע''ג דלא ראתה לרב הונא מיהו לא דמי דהתם משום דכי ראתה סתרה ולכך החמירו בלא ראתה אבל זב אפילו יראה לא יסתור לכך נראה מאי שנא איהי דכי טבלה יום שלאחר י''א יום ושמשה וראתה דמטמא משכב ומושב בלא תלייה אע''ג דהתם נמי אין סתירה ולהאי פירוש דפרשינן דראתה לאו דוקא פריך אבל לאידך פירושא דאמרינן ראתה שאני אבל לא ראתה תולין שוין איהו ואיהי:
לָא תֵּימָא שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם אֶלָּא אֵימָא כְּבוֹעֵל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם
Rachi (non traduit)
אלא אימא כבועל שומרת יום. דמודה רב הונא בבעילה בשני לאחר טבילתה שהיא תולה כל זמן שלא ראתה ואין טומאתה עליו אפילו מדרבנן:
Tossefoth (non traduit)
אלא אימא כבועל שומרת יום כנגד יום. וקשה דא''כ מסקינן דשומרת יום כנגד יום בשני שלה אין בועלה מטמא משכב ומושב והא תניא טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח''כ ראתה מטמאין משכב ומושב ומטמאין משמע לשון רבים דקאי אתרווייהו היא ובועלה וליכא למימר ראתה שאני דהא מתרצא מילתא דרב יוסף ואידחי רב כהנא וי''ל דהך מסקנא דהכא ליישובי מילתא דרב הונא אתא דלא תקשי ליה מברייתא ומיהו מילתא דרב יוסף אדחי וניחא נמי טפי לרב הונא דלא תקשי מאי קמ''ל דודאי ראתה שאני כדמתרץ אביי מילתיה דרב כהנא וסבר רב הונא דלענין בועלה דלא שכיח אית לן למימר ראתה שאני אבל איהי דשכיחי בה דמים אפי' לא ראתה גזרינן אטו ראתה כי היכי דגזרינן ראתה ביום י''ב אטו ראתה תוך י''א ואע''ג דראיית י''ב אינה סותרת ועוד אור''י דאפילו קיימא מילתא דרב יוסף ניחא דלא קשה ממתני' דודאי ביום שלאחריו דהיינו ביום י''ב דשכיח בועל גבה דליכא איסור דאורייתא מטמא בועל משכב ומושב אע''ג דלא ראתה אבל תוך י''א יום בשני שלה אע''ג דגבי דידה לא מפלגינן בין ראתה ללא ראתה מ''מ בועל אינו מטמא משכב ומושב אלא בראתה:
וְקָתָנֵי רֵישָׁא הָרוֹאָה רְאִיָּיה אַחַת שֶׁל זוֹב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם אַלְמָא שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לְבֵית שַׁמַּאי תּוֹלִין
מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת שֶׁבֵּין רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה לִרְאִיָּיה שְׁנִיָּיה בֵּית שַׁמַּאי תּוֹלִין וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין
Rachi (non traduit)
משכבות ומושבות כו'. אלמא מדמקשי ב''ש ראייה ראשונה לשומרת יום וקתני משכב ומושב של בין ראייה ראשונה לשניה תולין אלמא משכב ומושב דשומרת יום בשני שלה תולין ואם לא תראה טהורה ודוקא בשני אבל בראשון לא סלקא לה טבילה עד שתשמור קצת שני וכל זמן שלא טבלה זבה היא:
וְתַנְיָא הַמֵּסִיט אֶת הָרְאִיָּיה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תּוֹלִין וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין
Rachi (non traduit)
וב''ה מטהרין. כמסיט את הקרי דלא מטמא במשא:
ב''ש אומרים תולין. אם יחזור הזב ויראה היום שנים נמצא זב גמור למפרע וזוב מטמא במשא:
המסיט את הראייה. טהור שהסיט את הטפה ראשונה:
ותניא. בזב בראייה ראשונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source